Spread the love

16 שנים לאחר אלבומו האחרון ו-28 מאז זה שלפניו, שב אל הבמה גיל סקוט-הרון, "בוב דילן השחור", אולי המוסיקאי-משורר השנון והחכם ביותר שהמוסיקה השחורה הוציאה מקרבה. "אני לא אומר שלא המצאתי את הראפ, אני פשוט לא זוכר את הנסיבות", אמר בראיון, כשנשאל, שוב, על השפעת המנון הספוקן וורד הפוליטי שלו מלפני 40 שנה, "The Revolution Will Not Be Televised", על לידת הז'אנר שהוא נחשב לסנדקו.

            האיש ששר כל חייו על אנשים אבודים בשולי החברה הפך בעשור האחרון לאחד מהם. הידבקות ב-HIV ושימוש בקראק וקוקאין שהביא לתקופות לא קצרות בכלא, כאילו נלקחו מאחד משיריו על ההתמכרות וחוסר היכולת של החברה לעזור. אבל יחד עם הנפילה הפרטית שלו, החלה גם התעניינות חוזרת ומיוחלת בו, בעיקר באירופה (איפה שגם כך תמיד היה יותר מקובל). ריצ'ארד ראסל, בעלי לייבל האינדי האנגלי XL ואיש חזון מבריק – הפרודיג'י והווייט סטרייפס הן שתי החתמות משנות-עולם שלו – הגדיל לעשות ויצר קשר עם המוסיקאי בכלא, והחל להקליט אותו עם יציאתו.

            כעת מגיע המוצר המוגמר והוא נפלא. 28 דקות של ארבעה שירים מושלמים ועוד מספר קטעי ספוקן וורד מצמררים, מחוזקים בסאונד אלקטרוני מינימליסטי שעוטף ומדגיש את הקול העמוק והחרוך של סקוט-הרון, וממקם אותו אחר כבוד בחזית הסצנה המוסיקלית של ימינו. הוא באמת מצליח לתת את התחושה שהוא "חדש כאן", כפי שמכריז שם האלבום. למוסיקאי בן 60 זו בהחלט הצלחה.

"I’m New Here" הוא אלבום אישי וקודר של נפש מסוכסכת שמחפשת גאולה בצורה היחידה המוכרת לה. מכאן גם ברורה החזרה שלו לחיק הבלוז השחור ולגיבוריו, רוברט ג'ונסון ובובי בלאנד, שלשיריהם הוא מציע פרשנויות מבריקות והופך אותם ליללות מחילה אפוקליפטיות. קאבר מעולה נוסף הוא שיר הנושא – של סמוג במקור – בו מבקש האיש שפעם אמר שאין חזרה מהסמים ("Angel Dust"), לשכנע את עצמו שלא משנה כמה התרחק, תמיד יוכל לחזור.

YouTube Preview Image

ישיב כהן.

פורסם לראשונה בישראל היום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

החוג באינסטגרם