Spread the love

12294752_926378784115203_2049470045296204854_n

כמו עם הרבה דברים אחרים, בואי היה "הראשון לזהות" את הקסם היצירתי, הבוהמי, האינטנסיבי-אפל של ברלין, גם בזמן אמיתי בו הגיע אליה והקליט טרילוגיה של אלבומים שונים מכל מה שעשה לפני או אחרי, וגם בדרך בה הושפע מההיסטוריה התרבותית והפוליטית הסוערת של העיר במחצית הראשונה של המאה ה-20.
כמו עם הרבה דברים אחרים, בואי הפך ממושפע למשפיע, כפי שהדבר משתקף דרך "אני כריסטיאנה פ.", סרט עלילתי המבוסס על ראיונות שנתנה כריסטיאנה פלשרינוב לעיתון הגרמני שטרן, שאוגדו בספר "אנו הילדים מתחנת הרכבת צו". כריסטיאנה לא היתה רק ילדה-נערה מכורה להרואין שהעריצה את בואי. אחרי הספר והסרט היתה חלק מסצינת המוזיקה המחתרתית של מערב ברלין, שכונתה "הגאונים הדילטנטים". בהרצאה הקצרה נתעכב על הדרך בה קודים אסתטיים עוצמתיים מגיחים במחזוריות במהלך המאה ה-20, וגם על איך שהם התקבלו כשהגיעו אלינו לישראל.
אבי פיטשון הוא מבקר מוזיקה בעיתון הארץ, וכתב על בואי באנתולוגיה "האיש שנפל מכוכב אחר", כמו גם בספרו "ג'וני הרקוב ומלכת הצמרמורת".

לינק להאזנה באייפון: http://pod.icast.co.il/4e579e16-36d4-457c-928e-ab2d5a9b6cfd.icast.mp3

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

החוג באינסטגרם